איך משנים נקודת מבט?

השבת האחרונה גמרה אותי!" – כך היא הכריזה כאשר נכנסה לקליניקה ביום ראשון בבוקר.

מה קרה? שאלתי בדאגה. "הילדים לא היו איתי בשבת. הם היו אצל אבא שלהם, ובשבת בבוקר נכנסתי פתאום ללופ כזה של מחשבות נוראיות. הכל היה נראה קטסטרופה, כאילו ככה החיים שלי ייראו מעכשיו ולתמיד. אני לבד בין 4 קירות, בלי המשפחה שלי, מתגעגעת לילדים שלי, בוכה על מר גורלי, חושבת על החברות הנשואות שלי, שיושבות עכשיו סביב השולחן עם הבעל והילדים, ואני? כמו כלב עזוב לבד בבית.." 

זו באמת הרגשה מאד קשה. אני כל כך מבינה אותך, אמרתי לה.

 "זהו! אני בחיים לא אהיה שוב מאושרת." היא אמרה בכאב, והדמעות החלו לזלוג על פניה היפות, שהיו נראות כעת ממש מיוסרות. לאחר כמה דקות בהן רק איפשרנו לכאב, שהצטבר שם בפנים, במהלך סוף השבוע, להישטף החוצה, היא נראתה רגועה יותר.

כעת, יכולנו להרחיב קצת את נקודת המבט שלה על המצב ולאפשר למחשבות נוספות להיכנס לתמונה. להפתעתה, היא נוכחה לדעת שמעבר למחשבות הקטסטרופליות שלא נתנו לה מנוח, יש מקום למחשבות מאוזנות יותר, פחות קיצוניות ואפילו קצת אופטימיות. היא אפילו נזכרה פתאום במשפט שאמרה לה חברה טובה שלה, נשואה, ש"הלוואי ולי היה חופש מהילדים פעם בשבועיים.."

כאשר הקולות הפנימיים המפחידים מציפים אותנו, פעמים רבות אנו נשאבים למערבולת הרגשית שהם יוצרים בתוכנו. כל התודעה שלנו נסחפת לתוך המערבולת, ואין מקום לשום מחשבה מסוג אחר, לחדור פנימה. הכל נראה פתאום שחור, קודר ונטול תקווה.

לעומת זאת, כאשר אנחנו לא מתנגדים לכאב, נותנים לו מקום, הוא הולך ונרגע, ואז יש אפשרות לתת מרחב גם למחשבות אחרות לחדור לתודעה שלנו, וברוב המקרים השחור הנורא שראינו קודם יהפוך להיות קצת יותר בהיר.

ישנה אף דרך לעצור את התפתחות המערבולת, כאשר היא רק מתחילה, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר..

ReplyForward Add reaction