בלעדיך אני חצי בן אדם? לא ממש..

"בלעדייך אני חצי בן אדם" - איזה משפט רומנטי מקסים, הרהרה שירי בקול.

ככה אני רוצה להרגיש בזוגיות שתהיה לי - שאני נמצאת עם מישהו שמשלים אותי, שהופך אותי לאדם שלם סוף סוף.

את בטוחה? שאלתי אותה. 

ברור! היא ענתה בנחישות - זו אהבה אמיתית!

מה זה אומר ש"סוף סוף תהפכי לאדם שלם", שהיום את מה? אדם חסר? חצי בן אדם?

וכשיגיע האחד שישלים אותך, מה יקרה? את תהיי, בעצם, תלויה בו. כי בלעדיו את רק חצי, לא שלם. כל דבר קטן שיקרה בקשר ביניכם יערער את הבטחון שלך - הוא לא שלח הודעת לילה טוב? "אוי ואבוי, סימן שכבר לא איכפת לו". ואם לא איכפת לו, המילוי שלך הולך ונעלם, כמו דיו במדפסת שהולך ונגמר והכתב מתחיל להיראות מטושטש. ואז את נבהלת, נלחצת, מרגישה את הפחד הזה שמתחיל לחלחל - " מה יהיה אם זה ייגמר? שוב אחזור להיות רק חצי בן אדם?" זוגיות כזו יוצרת תחושות של תלות ופחד, ואז, כמו נבואה שמגשימה את עצמה, הפחד מתממש, ובמוקדם או במאוחר, הקשר יסתיים במפח נפש.  

ווי, זה נכון! לא חשבתי על זה ככה. אני לא רוצה להיות תלויה בבן הזוג שלי, להרגיש כמו איזה קבצן שמקבץ רגשות, ומנסה למלא את הכוס שהוא מחזיק ביד. ככה התנהגתי כשהייתי נשואה והוא ניצל את זה והשתמש בזה נגדי. ועכשיו אני עושה שוב בדיוק אותו דבר.. 

אז מה עושים כדי לא לשחזר את מה שהיה, והיה ממש לא טוב ולא בריא עבורנו?

יוצרים, קודם כל, שינוי בתפיסה שלך את עצמך. את אדם שלם בפני עצמו, לא חצי, לא רבע ולא שליש. ואף אחד לא הופך אותך לשלמה, חוץ מאשר את עצמך. ותתפלאי, בתהליך קצר, יחסית, ניתן ליצור שינוי מהותי בתפיסה העצמית שלך. המטרה היא שתגיעי לזוגיות ממקום שלם, ולא ממקום של מישהי שחייבת זוגיות כדי להרגיש שלמה. ואז, גם אם הוא שכח פעם אחת לשלוח הודעה, הכל בסדר. את לא מזדעזעת ונלחצת כל כך, את בוחנת את הסיטואציה מנקודת מבט הגיונית וריאלית, ולא מנקודת מבט של מישהי שכל השלמות הנפשית שלה נמצאת כרגע בסכנה. ככה יוצרים בסיס לזוגיות בריאה ואיתנה שתימשך לאורך זמן ברוגע ובשלווה, ללא סערות וטלטלות כל כמה ימים.

אז תזכרי שלפני הכל - את שלמה, ללא שום קשר אליו. וכשאת יוצרת קשר זוגי מתוך תחושה כזו - זה נראה אחרת לגמרי. זו אהבה אמיתית ושלמה.