פחד מנישואים שניים
- tsrmit
- 6 ביולי 2023
- זמן קריאה 3 דקות
"אני בזוגיות מדהימה כבר שנה וחצי. טוב לנו ביחד, התקשורת בינינו פתוחה וזורמת, כיף לי איתו, הילדים אוהבים אותו, הכל נהדר. אז למה המחשבה להתחתן מרתיעה אותי?"
המקרה של תמר מהווה דוגמא קלאסית למצב בו המודע ותת המודע מתנגשים ברצונותיהם. התנגשות כזו יוצרת תחושת בלבול ותסכול, מין תחושה של "אני לא מבינה מה קורה לי".
כשנכנסנו קצת יותר לעומק הדברים, התמונה התבהרה. תמר נישאה בגיל צעיר מאד לאדם שחיזר אחריה במרץ והרעיף עליה רגשות אהבה עד.. לרגע שבו הם התחתנו. מאותו רגע, במשך 13 שנות נישואיהם, הוא לא אמר לה אפילו פעם אחת שהוא אוהב אותה, לא הביע רגשות אהבה וקירבה באופן בוגר, ובפועל - פשוט נאטם רגשית. האמת היא שהאטימות הזו לא החלה אחרי החתונה. היא היתה שם הרבה לפני כן, טבועה עמוק בתוכו. הוא רק ידע לשחק את המשחק - לומר את המילים הנכונות, להרעיף על תמר מחוות רגשיות, כמו שחקן שמשחק
תפקיד באופן מאד משכנע. והיא אכן השתכנעה.. ונישאה לו. לאחר דרך חתחתים שעברה במשך שנות נישואיהם, במהלכן היא הלכה ונכבתה מבחינה רגשית, נפרדה תמר מבעלה והתגרשה ממנו.
האמונה הפנימית שנתקבעה בתודעה שלה היתה - "מרגע שמתחתנים, הרגש נעלם."
שנים לאחר מכן, כאשר היא נמצאת בקשר זוגי נפלא, בריא ומיטיב, האמונה הזו עדיין מנהלת אותה. לכן ברגע שעולה על הפרק האפשרות להינשא לבן זוגה הנוכחי, אותה אמונה מציפה אותה במחשבות מרתיעות ובתסריטים מאיימים - "תתחתני איתו, ואז כל הרגש הנפלא שיש ביניכם ייעלם", "הנישואין יחסלו את האהבה הנפלאה שיש ביניכם כעת" וכו'. תמר מוצאת את עצמה במאבק פנימי בין המודע, שמנתח באופן הגיוני את המצב, מבין שהקשר הזוגי הנוכחי טוב עבורה, שבן זוגה הוא אדם נפלא ואוהב, ושהיא רוצה לחלוק את חייה איתו. מהצד השני נמצא תת המודע, שמבחינתו, העבר הכואב נותר כמעין תמרור אזהרה, שנועד להרתיע מפני כניסה לסיטואציה, שבה תמר עלולה לחוות שוב את אותו כאב. תת המודע מנסה להגן עליה מפני הכאב. הוא עושה זאת באופן יעיל מאד, בכך שהוא מציף אותה במחשבות מטרידות ובתסריטים שחורים אודות העתיד העגום שצפוי לה אם תינשא לבן זוגה, על בסיס נסיון העבר. המאבק הפנימי הזה הוא הגורם לתחושת הבלבול של תמר.
כשעיבדנו את הדברים, עשינו סדר במחשבות וברגשות, והעלינו את המאבק הפנימי הזה למודע, תמר היתה יכולה לנהל מעין שיחה עם תת המודע שלה - מצד אחד, לשמוע מהי כוונתו החיובית, ומפני מה הוא רוצה להגן עליה, ומהצד השני - להביא את הקול ההגיוני והשקול, שמסביר מדוע המצב הנוכחי שונה בתכלית מהמצב בעבר, אותו מצב שממנו נובע הפחד הלא מודע.
בעקבות "יישוב" הסכסוך הפנימי, המחשבות המטרידות נעלמו, הרגשות הלא נעימים התפוגגו, ותמר היתה יכולה לקבל החלטה באופן שקול ורגוע.
כשאנחנו מקשיבים פנימה, נותנים מקום לקולות הפנימיים שעולים בנו, מפחידים ולא נעימים ככל שיהיו, רק אז אנחנו יכולים לפעול ממקום שקול ומאוזן. ממש כמו מנכ"ל של חברה, שטרם קבלת החלטה חשובה, מכנס את כל היועצים שלו, מקשיב בקשב רב לכל אחד מהם, לוקח בחשבון את כל מה שנאמר, ורק אז מקבל החלטה. יכול להיות שהוא יבין שיש לשנות משהו, להוסיף סעיף שיגן על החברה מפני אפשרות שהוא לא חשב עליה, או לדחות את קבלת ההחלטה עד שדברים מסויימים יתבהרו. ממש כמו תמר, שהבינה שעליה להעלות את נושא החשש מפני הנישואין בפני בן זוגה, ובעיקר את מה שגורם לחשש, לעבד את הדברים איתו ביחד, ורק אז חשה שהיא מוכנה לצעד הזה בחייה. היא נישאה לבן זוגה לפני מספר חודשים וכפי שהיא כתבה בהודעה ששלחה לי לא מזמן: "אני מאושרת. מרגישה שלמה ובטוחה בצעד שעשיתי. דווקא בגלל שנתתי מקום לפחד, לא ברחתי ממנו, ושמעתי מה יש לו לומר לי, יכולתי לנהל את המצב תוך התייחסות לכל הקולות הפנימיים שעלו בי. מתוך כך ההחלטה להינשא התקבלה אצלי ממקום שלם ובטוח."
ReplyForward
תגובות