הפסקת אש פנימית

מאז שפרצה המלחמה, המושג "הפסקת אש" עולה לכותרות לעיתים קרובות. בהקשר המדיני מדובר על מצב שבו  שני הצדדים עוצרים את הלחימה לפרק זמן שנקבע מראש.

 ואני רוצה לקחת את המונח הזה ולהעביר אותו להיבט הרגשי.

כולנו חווים מידי פעם מצב שבו יש לנו מעין "מלחמה" בראש - מחשבות מנוגדות מתרוצצות לנו בראש ללא הרף, עד שזה מרגיש כאילו מתחולל וויכוח סוער בתוכנו.

 כך לדוגמא - "אני רוצה זוגיות" לעומת "זוגיות זה מפחיד". "איך בא לי חיבוק חזק ועוטף" לעומת "קשר זוגי זה כלא. אני אאבד את החופש שלי"..

ה"קולות" המנוגדים הללו רצים לנו בראש וגורמים לכך שרגשות של בלבול, תסכול ולעיתים גם פחד, מתעוררים בתוכנו - רגע, אז אני רוצה זוגיות או לא? מה יש לי? 

יש דרך לפתור את ה"סכסוך" הפנימי הזה ולהגיע לרגיעה, אבל כרגע, ממש כמו ישראל והחמאס, אנחנו עוד לא בשלב של יישוב הסכסוך. כשהרעש הזה קיים בתוכי, כשהמחשבות "נלחמות" זו בזו, ואני רוצה ללכת לישון ולא מצליחה להירדם, או כשאני בעבודה, צריכה לסיים משהו דחוף, ובראש שלי יש מלחמה, מה אפשר לעשות??

הפסקת אש רגשית הינה כלי יעיל מאד במצב כזה. מדוע?

כי אם אני אנסה לפתור בראש כעת את כל הבעיות, אין סיכוי שארדם. זה ממש לא הזמן לעשות זאת. כלומר, אם אתחיל לחשוב עם עצמי למה, בעצם, אני פוחדת מזוגיות, והאם זה נכון שקשר זוגי יגזול ממני את העצמאות והחופש שלי, והאם אני באמת רוצה בכלל זוגיות, ואחפש הוכחות לכאן ולכאן, זה יקח שעות, אני אתיש את עצמי ולא אצליח להירדם. 

ובאותה מידה, אם אני אחליט לא לחשוב על הדברים הללו ואנסה להדחיק את המחשבות הללו, זה גם לא יעזור. הן תעלינה שוב ושוב.

וכאן נכנסת "הפסקת האש" כפתרון ביניים יעיל - אני מחליטה לא לחשוב על הדברים הללו כעת, כי זה לא הזמן המתאים וזה לא נכון לי להתעמק במחשבות הללו עכשיו, אבל אני מבטיחה לעצמי שאחשוב עליהן בזמן שאגדיר לעצמי כמתאים. יש מטפלים שאף ממליצים לקחת דף לפני השינה ולרשום עליו את כל מה שמטריד אותי כרגע, ואז לקפל את הדף ולשים אותו בצד או במגירה. זהו מעין אקט סמלי שעוזר לנו להרגיש שהמחשבות קיימות, אנחנו לא מתעלמות מהן, ונטפל בהן בזמן מוגדר שבו נוכל לעשות זאת ביעילות, ולא כעת. הוצאנו את המחשבות המטרידות כרגע - הפסקנו את הלחימה. אבל זה זמני.

וההבנה שזה זמני תתן לגיטימציה למחשבות להרפות קצת. עצם ההבטחה לחזור ולהתייחס אליהן מאפשרת רגיעה כלשהי (זמנית, זה נכון, אבל כזו שלפחות תאפשר לנו כרגע להירדם..).

אז נכון שמדובר בפתרון ביניים שלא פותר את הבעיה מהשורש. ועדיין זה חשוב מכיוון שלעיתים יש צורך בכלים מידיים שיאפשרו לנו להירגע קצת, להצליח להתרכז בעבודה, או להירדם בלילה.

אז בפעם הבאה שאת מרגישה שמלחמה מתחוללת לך בראש ואת צריכה הפוגה וקצת שקט, נסי להכריז על הפסקת אש פנימית, תוך שאת מחליטה מתי כן להתייחס למחשבות/לדאגות שמתרוצצות לך בראש.